בוודאי קראתם בשני האחרונות על אי אלו מיזוגים ורכישות של חברות שונות במשק. זה כבר ממש לא נפוץ למצוא כתבה על מיזוג של שני משרדי עורכי דין מצליחים או על חברת ענק שרכשה סטארט-אפ ישראלי בסכומים אסטרונומיים. עם זאת, ישראלים רבים לא יודעים מה הכוונה בצמד המילים האלה ומה המשמעויות של תהליכים אלו. בשביל לעשות לכם קצת סדר, אנחנו ב "אחד על אחד " הכנו מאמר קצר שיסביר קצת על הנושא.

מיזוגים ורכישות – מה זה בעצם אומר?

צמד המילים האלו הם למעשה שם למספר תהליכים בהם חברה או עסק רוכשים חברה או עסק מתחרה או אחר. המטרה הסופית של התהליך הוא להעביר את הפעילויות העסקיות של החברה הנרכשת אל החברה הרוכשת. ניתן גם להעביר רק חלק מהפעילויות או חלק מן המניות.

האם יש רק דרך אחד לבצע את התהליך הזה?

מרבית החברות במשק משתמשות באחת מתוך שלוש שיטות עיקריות:
1. מיזוג סטטוטורי – שיטת מיזוג בה החברה הנמכרת מפסיקה להתקיים מבחינה חוקית ומשפטית ולמעשה מתמזגת עם החברה הרוכשת.
2. מכירת מניות – שיטת מיזוג בה החברה הנמכרת נותרת כחברה בפני עצמה אך היא מציעה למכירה חלק מהמניות שלה. במרבית המקרים, החברה הנמכרת תייצא את מרבית המניות שלה כך שמרבית השליטה בחברה תהיי בידיי החברה הרוכשת.
3. מכירת נכסים – כשמה כן היא, החברה הנמכרת מציעה למכירה את הנכסים העומדים לרשותה וכל חברה אחרת יכולה לרכוש אותם ממנה.
מדוע שחברות ירצו להיכנס לתהליך של מיזוגים ורכישות?
ישנן מגוון סיבות שמובילות חברות לבצע את התהליכים האלו. ראשית, מיזוג יכול להיות משתלם במידה ושתי החברות פועלות לייצר מוצר דומה או לוקחות חלקים שונים בתהליכי הייצור. בנוסף, המיזוג יכול להשתלם כלכלית לשני הצדדים, לאחד מאגרי לקוחות ועוד.

אנחנו מקווים שהמאמר שלנו הצליח לשפוך לכם קצת אור על תהליכי מיזוגים ורכישות. אם גם אתם שוקלים לבצע תהליכים דומים בחברה בבעלותכם ומרגישים שאתם צריכים עוד ייעוץ מקצועי, אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.

דילוג לתוכן